בג"ץ וויפיי בבתי"ס - עדכון - תגובת עו"ד טחובר מיום 27.1.14

בג"ץ נגד WIFI בבתי"ס: הודעת העדכון מטעם עותרת 3

הטעיה חמורה של המדינה את בית-המשפט העליון והציבור

בהתאם להחלטת בית-המשפט,  ביום 27.1.14, הגישה העותרת 3, עו"ד דפנה טחובר את תגובתה המקוצרת לביהמ"ש. זוהי תגובתה להודעת העדכון של המדינה מיום 19.11.13.   

אולם תגובה זו אינה תגובה מלאה הוגשה ביום 1.1.14, תגובה בת 85 עמודים עם 80 נספחים.

הסיבה להגשת תגובה מקוצרת היא שביום 6.1.14, נשיא ביהמ"ש העליון נתן החלטה שעליי לקצר את התגובה ל-20 עמודים.ביום 16.11.14 הגשתי בקשה לעיון חוזר בהחלטה שעליי לקצר תגובתי אולם בקשה זו נדחתה

התגובה מציגה מציאות קשה והוכחות נרחבות ומטרידות לגבי התנהגות חמורה ביותר של המדינה כולל הפרת צווים שיפוטיים, הטעיית בית-המשפט והטעייה מתמשכת של הציבור לגבי נזקי הקרינה, לגבי התקנת ה-WIFI ופגיעות בנפש של תלמידים שחלו ברגישות לקרינה.

בעוד התגובה המקוצרת חמורה דיה, מומלץ בכל זאת לקרוא את התגובה הארוכה.

התגובה הינה תוצר של עבודה ממושכת של אנשים רבים שעמלו קשה כדי שנחשוף את האמת בפני בית-המשפט והציבור. עמיר בורנשטיין ואבי אברהם טחובר אשר עובדים עמי על עתירה זו ואנוכי רוצים להודות לכל מי שטרח ועבד כולל: תודות ל- פרופ' אליהו ריכטר והעוזרת שלו אור נתיב, ד"ר זמיר שליטא, מר רם דישון, כבוד השופטת ברברה דומברגר מגרמניה, פרופ' דיוויד קרפנטר, פרופ' וון-קליצינג, ד"ר גרייס זים, ד"ר ראיני בריי הורים רבים שנלחמים חודשים ארוכים להגן על בריאות ילדיהם, ובייחוד יעל לוין, נוה גרנות, ורוניק דומשלק, רן גרינברג, אלה נווה, הורים של הילדים הסובלים מרגישות לקרינה שחתמו על תצהירים ורבים אחרים בארץ ובעולם.

בין היתר נטען:

1. בעוד משרד החינוך מצהיר בפני בית-המשפט כי מדיניותו היא העדפת רשתות קוויות ומוציא חוזר מנכ"ל לצורך כך שאת אכיפתו היה אמור להוכיח לבית-המשפט, בפועל, משרד החינוך השתמש בעתירה להכשיר את מעשיו ולהמשיך ולפרוס רשתות WIFI ובשטח נקט צעדים אקטיביים למנוע הוצאת רשתות WIFI ולמנוע התקנת רשתות קוויות.
    
2. בית-המשפט גם דרש לבדוק כמה ילדים כבר חולים ברגישות לקרינה. המדינה שברור לה שבדיקה כאמור תחשוף אותה לתביעות נזיקין, תהווה למעשה הודאה בנזקי הקרינה ובהטעייתה את הציבור לגבי נזקי הקרינה, לא ביצעה את הבדיקה וחמור מכך, בעוד בית-המשפט דרש תצהיר לגבי הנושא, המדינה לא הגישה תצהיר אלא מכתב עלוב של ד"ר סיגל סדצקי המכחיש את הקשר של רגישות לקרינה וזאת בניגוד להודאות קודמות של המדינה.
    
3. בתגובה העותרת צרפה תצהירים לגבי 13 ילדים שכבר חולים ברגישות לקרינה, מתוכם 6 בבית-ספר אחד! באותו בית-הספר ישנם ילדים רבים נוספים עם סימפטומים. המצב בית-ספר זה הוא מייצג של התחלואה האמיתית שעומדת על כ-5-10% מהתלמידים והציבור. על-בסיס תצהירים אלו ביקנו שוב צו מיידי כדי למנוע פגיעה בילדים אלו.
    
4. העותרת גם צרפה 5 חוו"ד מקצועיות לגבי רגישות לקרינה של מומחים עולמיים בנושא, כולל תצהיר של דיקן המחלקה לרפואה תעסוקתיית וסביבתית (בדימוס) מבית-הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית/ביה"ח הדסה, פרופ' אליהו ריכטר, הקובע חד משמעית שרגישות לקרינה נגרמת מקרינה. וזאת הן על בסיס הכרותו עם המדע בנושא והן מנסיונו האישי מבדיקת אנשים שחלו ברגישות לקרינה. הוא קובע שהוא מעריך שהבעיה היא בגדר מגפה וכי הילדים בסכנה גבוהה יותר לפתח את המחלה בייחוד אם תימשך חשיפתם הכרונית לWIFI בבתי-ספר.
    
5. התגובה מוכיחה מציאות קשה ביותר לגבי התנהלותה של ד"ר סדצקי, האחראית במשרד הבריאות על המדיניות בנושא הקרינה. ד"ר סדצקי לא בכדי לא הגישה תצהיר, אלא מכתב, למרות דרישה מפורשת של בית-המשפט. העותרת הוכיחה כי ד"ר סדצקי לא רק הטעתה עתה את בית-המשפט בחוות-דעתה שמוכיחה בורות ו/או הטעייה ביודיעין (ו/או שניהם) אלא גם הטעתה במחקר מדעי, היא מוכיחה בורות בכל הקשור לקרינה ונזקיה, היא מנהלת מדיניות שלא רק שלא בודקת את נזקי הקרינה כמתבקש אלא עושה הפוך, מונעת בדיקה אמיתית של נזקי הקרינה וממטעה את הכנסת והציבור ועתה גם את בית-המשפט.

כמו-כן צורפו לתגובה:

1. מכתב המוכיח את הטעיית בית-המשפט ע"י משרד החינוך וכי מדיניותו האמיתית היא התקנת רשתות WIFI – המכתב שנשלח ע"י נעם קוראית, האחראי במשרד החינוך על ההטעיה לגבי התקנת רשתות ה-WIFI , נשלח להורה שהתנגד להתקנת WIFI.
    
2. רשימה של 15 מחקרים המוכיחים נזקים של קרינת ה-WIFI ברמות הנמוכות מהתקן (שנערכה ע"י ד"ר זמיר שליטא), ויובהר, ד"ר סדצקי הצהירה בפני וועדות הכנסת שאין מחקרים לגבי קרינת ה-WIFI.
    
3. מכתב של חברה המתמחה בהתקנת רשתות תקשורת, חברת ארזים) שקובעת שאין מקרה שבו לא ניתן להתקין רשת קווית בטוחה בבתי-ספר.
    
4. מכתב של מומחה בטכנולוגיה אלחוטית, מר רם דישון, המוכיח כי מדידות הקרינה שנעשות בבתי-הספר אינן מודדות את הקרינה כי למשל מודדי הקרינה משתמשים בגלאי קרינה שאינן קולטים את כל קרינת ה-WIFI...הוא קובע שמדידיות ראויות היו מראות רמות קרינה פי 200-1000 גבוהות יותר!
    
5. מכתב של הממומנה על הקרינה במשרד איכות הסביבה אשר קובע שהמשרד מתנגד להתקנת רשתות WIFI בבתי-ספר וגם התנגד לכך בוועדות הבינמשרדיות. זאת למרות שמשרד החינוך מטעה ואומר להורים שמשרד הבריאות ואיכות הסביבה אינם מתנגדים לרשתות WIFI.
    
6. הוגשה גם עצומה עליה חתמו 631 הורים הדורשים לאסור את ה-WIFI בבתי-הספר וטוענים שזה מנוגד לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו לכפות קרינה מזיקה על ילדיהם ועוד ללא אישורם ובייחוד למרות התנגדותם.
   
   

אנקדוטה – כשפניתי לד"ר גרייס זים בבקשה שתכתוב מכתב תגובה למכתבה של ד"ר סדצקי לעניין רגישות לקרינה, ד"ר זים, שהינה מומחית למחלות של מערכת העצבים בעלת שני תארי דוקטורט ותואר שני נוסף מהאונירסיטאות המובילות בעולם, שאלה אותי אם התביעה תזיק למדינת ישראל, שכן היא תומכת של ישראל ואינה רוצה להיות שותפה לתביעה שעלולה לפגוע במדינה. עניתי לה שנהפוך הוא, שזוהי ההתנהלות של המדינה שפוגעת בילדים שלה, ולמעשה בעתיד שלה. לד"ר זים איכפת מילדי ישראל יותר מלאלו האמונים על בריאותם וחינוכם. 

נזקי הקרינה קיימים, מוכחים והם בגדר מגיפה! התעלמות מעובדות אינה משנה אותן ורק מגבירה את היקפה של בעיה!  זכרו שרגישות לקרינה אינה מחלה מולדת אלא מחלה המתפתחת בעקבות חשיפה לקרינה, מחלה המעידה על פגיעה במערכת העצבים המרכזית והיא במימדי מגפה. אנא שמרו על ילדיכם!

אנא הפיצו תגובה זו לכל מי שאתם מכירים, תסגרו את ה-WIFI ואל תתנו לילדיכם סמארטפונים וטאבלטים!