בג"ץ נגד וויפיי בבתיה"ס - בית המשפט העליון הוציא צו על תנאי נגד המדינה

ביום 14.8.14, הגשתי בקשה למתן צו ביניים ומתן צו החלטי (צו קבוע) בתיק. בבקשה הצטרפתי לבקשה שהוגשה ביום 31.7.14 על-ידי יתר העותרים, וכן הוספתי טיעונים נוספים בעיקר לנושא מגפת התחלואה ברגישות לקרינה שהתגלתה בקרב ילדים בבתי-הספר. 

הבקשה לצו הביניים מטרתה היא, שבית-המשפט ייאסור המשך שימוש ברשתות אלחוטיות בבתי-הספר החל מתחילת שנת הלימודים  ועד שבית-המשפט יגיע להחלטה סופית בתיק שיש סיכוי שתהיה בפברואר 2015.

הבקשה טוענת, שהמדינה ממשיכה להפקיר את בריאות הילדים ולהטעות את בית-המשפט, שישנה תחלואה נרחבת בבתי-הספר מהקרינה, תחלואה שנגרמה מהמדיניות של משרד החינוך והמדינה אותה הם מסתירים מהציבור ומבית-המשפט. וכדי למנוע פגיעה בתלמידים נוספים וכדי לאפשר גישה של הילדים שכבר נפגעו מהקרינה לבית-הספר, יש להוציא צו לאלתר שייאסור את השימוש ברשתות ה-Wi-Fi בבתי-הספר החל מתחילת שנת הלימודים.

בתצהיר התשובה שהגישה המדינה ביום 22.7.14 בתגובה לצו-על-תנאי שניתן נגדה ביום 23.4.14, הודתה המדינה שהיא מקדמת התקנת רשתות אלחוטיות, וזאת למרות שבמשך השנתיים בהן מתנהלת העתירה טענה בפני בית-המשפט, ושיקרה ללא כחל וסרק, כי המדיניות שלה היא העדפת רשתות קוויות וזאת למרות ראיות חד משמעיות שהביאו העותרים שהצביעו על-כך שהיא מטעה את בית-המשפט.

טענות המדינה בתצהיר התשובה

בתצהיר התשובה המדינה טענה: (1) רשתות קוויות אינן בטוחות (2) שהן תמנענה "גמישות פדגוגית" (3) שכל עוד הקרינה היא במסגרת התקן אין סכנה לילדים (4) היא תפעל לקיום מדיניות של "זהירות מונעת ע"י עריכת מדידות קרינה לוודא שהקרינה אינה חורגת מהתקן (5) כמו-כן טענה המדינה שפעלה בצורה סבירה ומקצועית

לעניין רגישות לקרינה המדינה טענה: (1) המדינה שוב הכחישה המדינה את קיום המחלה וטענה שלא הוכח קשר סיבתי בין הסימפטומים לבין הקרינה וכי אין קריטריונים אבחנתיים למחלה. (2) המדינה שוב לא מסרה נתונים לגבי כמה ילדים חולים ברגישות לקרינה למרות 2 בקשות של בית-המשפט ולמרות שנזף במדינה בדיון ביום 23.4.14 על שנתונים כאמור לא הוגשו לו. (3) המדינה טענה כי משרד הבריאות קיים "בדיקה" של הנתונים שמסרתי (העותרת 3) לגבי למעלה מ-100 ילדים שיפתחו רגישות לקרינה בגלל הקרינה בבתי-הספר, וכי מסקנת ה"בדיקה" של משרד הבריאות היא, שהגורם לתחלואה אינו הקרינה.

הטענות שהעלנו בבקשה לצו ביניים

בתגובה לטענות המדינה, בבקשה לצו ביניים, שוב סתרנו את כל טענות המדינה והראנו את חוסר סבירות התנהלותה. באופן ספציפי טענו שתצהיר התשובה של המדינה הוא הודאה ששיקרה לבית-המשפט ושמה לקלס את ההליכים וכי למעשה מוכיחה את כל טענות העותרים.  

לגבי הטענה שרשתות קוויות אינן בטוחות, טענה מגוחכת יותר לא יכולה להיות, שכן נעשה בהן שימוש עשרות שנים ללא בעייה. יתר-על-כן, צרפתי חוו"ד מקצועית של חברת ארזים המתמחה בהתקנת רשתות תקשורת אלחוטיות שקובעת שאין מקרה בו לא ניתן להתקין רשת קווית בבתי-ספר מבלי שיווצר סיכון בטיחותי.

לגבי טענת ה"גמישות הפדגוגית" והשימוש באמצעי קצה כגון טאבלטים, טענתי כי אין זה סביר ש"גמישות פדגוגית" תהיה חשובה יותר מבריאות הילדים. יתר-על-כן הבאתי הוכחות כי הטאבלטים, כאשר הם מופעלים בצורה אלחוטית, הם עלולים לגרום לבעיות בריאות קשות וכי אפילו החברות המייצרות אותן כותבות שהן מסכנות את הבריאות וכי יש להגביל את השימוש בהם בשל כך. הפנתי גם לאתר חברת Apple בו ישנן מאות תלונות של אנשים על בחילות, הקאות, כאבי ראש ועוד כאשר הם עושים שימוש בטאבלט.

לגבי הטענה שכל עוד הקרינה היא במסגרת התקן אין סכנה לילדים, טענתי שטענה זו היא אינה סבירה, בייחוד בהתחשב בכך שהממונה על הקרינה בישראל, שגם קבע את התקן, הודה בפני הכנסת שהתקן שלו אינו נכון וכי אמנם הילדים חולים מהקרינה. כמו-כן טענתי, שטענה זו אינה סבירה בהתחשב בכך שהבאתי בפני בית-המשפט הוכחות חד משמעיות שהתקן אינו נכון והוכח ככזה כבר לפני 40 שנה כולל הפנייה לאלפים רבים של מחקרים, שהוכיחו מעל לכל ספק, כי הקרינה מזיקה לכל מערכות הגוף, והוכחתי שמה שנאמר לבית-המשפט ולציבור על-ידי המדינה הוא לכן הטעיה גסה וחמורה.

לגבי הטענה שמדידות הקרינה יבטיחו את בריאות הילדים וכי הן מקיימות את חובת הזהירות המונעת טענתי, שלא רק שאין שום משמעות במדידות קרינה שכן התקן אינו רלוונטי, אלא שאפילו את מדידות הקרינה משרד החינוך אינו יודע כיצד לבצע והפנתי לחוו"ד מקצועית של המהנדס רם דישון, שהראה שמדידות הקרינה נעשות עם מדי קרינה שאינם מסוגלים למדוד את קרינת ה-Wi-Fi וכי אם היו מבצעים את המדידות כראוי, התוצאות היו גבוהות פי 200-1000! עוד טענתי שב-50% מבתי-הספר ישנן חריגות של קרינה מרשת החשמל (שדות מגנטיים),  ובהתחשב בכך שמשרד החינוך אינו מסוגל להבטיח בטיחות רשת החשמל, לא ניתן לסמוך עליו שיהיה מסוגל לאכוף את נושא הקרינה הסלולרית/אלחוטית.  כמו-כן טענתי שבהתחשב בכך שנזקי הקרינה הוכחו וישנם כבר נפגעים אין זה סביר לדון ב"זהירות מונעת" אלא במניעה!

לעניין התחלואה של הילדים ברגישות לקרינה שהינה במימדי מגפה ויש להניח שאלפים רבים של ילדים כבר חולים, הראתי שה"בדיקה" שערך משרד הבריאות אינה בדיקה אמיתית. הראיתי כי ה"בדיקה" היא בזיון וזדוניות וכי המסמך שהוציאו הוא אוסף נוסף של גיבובי שטויות (בנוסף לגיבובי השטויות במכתבה של ד"ר סדצקי ממשרד הבריאות שהגישו בנובמבר 2013),שנועדו להכחיש כי הגורם לתחלואה הוא הקרינה שכן הודאה בכך תהווה הודאה בכשלון מדיניותם בנושא הקרינה ובכך שהטעו את הציבור במשך שנים וכן הודאה תחשוף אותם לתביעות נזיקין. ההוכחה כי הם יודעים שהגורם לתחלואה הוא הקרינה היא שלמרות ההכחשות במכתב, בכל זאת ההמלצה בסוף המכתב היא שלא לחשוף את הילדים לקרינה מרשתות אלחוטיות.

לבית-המשפט הוגשה חוו"ד של ד"ר בוריס בלר שבדק 31 מהילדים שחלו ברגישות לקרינה, בו הוא גם ענה בצורה יסודית לטענות המגוכחות שהעלה משרד הבריאות במכתבו בנסיונו להכחיש שהגורם לתחלואה הוא הקרינה.

יובהר שבעוד משרד הבריאות מכחיש את הבעיה, הממונה על הקרינה כבר הודה שהילדים אמנם חולים ברגישות לקרינה וכי הגורם לתחלואה הוא הקרינה.

לבית-המשפט הוגשו הוכחות החלטיות המוכיחות כי הוכח קשר סיבתי בין הסימפטומים לבין המחלה, כפי שמעידה בין היתר קביעתם של גורמים בינלאומיים, וכי קיימים קריטריונים אבחנתיים כפי שגם מעידה החלטת בית-המשפט העליון של גרמניה מחודש אפריל 2014, וכי הסיבה שהמדינה ממשיכה להעלות טענות אלו היא כי ברור לה שישנה מגיפה שאין לה יכולת או רצון להתמודד איתה.  

לסיכום, אני מקווה שבית-המשפט ייקבל את הטענות של כל העותרים ויוציא צו ביניים לפני תחילת השנה. איני רוצה לחשוב שבהתחשב בכל ההוכחות שהבאנו, יינתן למדינה להמשיך ולפגוע בבריאות הילדים כולם, ואף יותר באלו שכבר נפגעו מהקרינה ושייקבע שיש להעדיף את זכויות היסוד של הילדים לבריאות ולחינוך.

הסבר כללי על הליכי בג"ץ 

בית-המשפט העליון בשבתו כבית-המשפט הגבוה לצדק, בין היתר דן בעתירות למתן צוי מניעה נגד רשויות והמדינה, קרי בקשה של צוים שיורו למדינה לפעול או להימנע מלפעול בדרך מסויימת.

הליכים בבג"ץ למעשה מחולקים ל-2 חלקים. בשלב הראשון, העותרים מגישים בקשה לצו על תנאי. במידה וניתן הצו על תנאי, עוברים לשלב השני ובו, מחליט בית-המשפט האם להפוך את הצו על תנאי לצו החלטי (צו קבוע).

בשלב השני, לאחר שניתן צו-על-תנאי, המשיבים, נגדם ניתן הצו, צריכים להגיב במה שנקרא "תצהיר תשובה". לאחר תצהיר התשובה נקבע דיון נוסף בו טוענים הצדיים לעניין מתן צו ההחלטי ולאחר-מכן ניתנת החלטת בית-המשפט האם לתת צו החלטי או לדחות את העתירה.

בנוסף, בכל שלב יכול בית-המשפט לתת צו ביניים קרי צו שמפסיק את פעולת המשיבים עד להחלטה סופית בתיק.

כיוון שבית-המשפט העליון אינו רוצה לנהל את המדינה, קשה מאוד להצליח בבג"ץ וכדי שבית-המשפט ייתערב, אין זה מספיק להוכיח שהמדיניות היא טעות בשיקול דעת אלא יש להוכיח חוסר סבירות ממשי בהתנהלות המדינה ועל-כן, עתירות לוקחות זמן רב.

העתירה לאסור Wi-Fi בבתי-ספר הוגשה באוגוסט 2012, וביום 23.4.14, ניתן צו-על-תנאי. אולם, עד היום, בית-המשפט לא נתן לנו צו ביניים למרות מספר בקשות שהגשנו.

תקציר אירועים לאחר מתן הצו-על-תנאי בתיק

23.4.14 - צו-על-תנאי -לאחר שנתיים של דיונים, מאות עמודים של כתבי טענות וראיות ולאחר שנחשפה תחלואה של למעלה מ-100 ילדים ברגישות לקרינה בבתי-ספר, וזאת רק מבדיקה מצומצמת שמעידה כי יש להניח שאלפים של ילדים חולים, ולאחר שלמרות שני צווים של בית-המשפט, המדינה סרבה לבדוק את היקף הבעייה, ביום 23.4.14, הוציא בית-המשפט העליון צו-על-תנאי כנגד המדינה. לפי הצו, המדינה היתה צריכה להסביר מדוע לא תתקין רשתות קוויות בבתי-הספר בהתחשב שהעדפת רשתות קוויות היא המדיניות לכאורה עליה היא מצהירה.

20.7.14 – דיון לצו החלטי ניקבע ליום 11.2.15

22.7.14 – תצהיר תשובה של המדינה -  בבג"ץ, לאחר שניתן צו-על-תנאי, המשיבים, נגדם ניתן הצו צריכים להגיב במה שנקרא "תצהיר תשובה". המדינה הגישה את תצהיר התשובה ב- 22.7.14. בתצהיר המדינה למעשה הודתה שהיא מקדמת רשתות אלחוטיות ולא רשתות קוויות כפי שטענה והטעתה את בית-המשפט במשך שנתיים והתירוץ העיקרי- רשת קווית אינה בטוחה ותמנע "גמישות פדגוגית". לגבי רגישות לקרינה, שוב לא צרפו נתונים לגבי היקף התחלואה למרות 3 בקשות של בית-המשפט, ובמקום טענו שמשרד הבריאות ערך "בדיקה" של הנתונים של הילדים החולים שהגשתי והמסקנה היא שהגורם לתחלואה שלהם אינו הקרינה. לתצהיר לחץ כאן.

31.7.14 – בקשה לצו ביניים וצו החלטי של העותרים 1-2 ו-4-7 – עו"ד בך, ב"כ יתר העותרים (חוץ ממני), הגיש בקשה לצו ביניים ובקשה לצו מוחלט. בקשתו היתה מצויינת אולם לא התייחסה לטענות המדינה לגבי רגישות לקרינה.  לבקשה לחץ כאן.

1.8.14 – החלטת בית-המשפט-  כצפוי, בית-המשפט כתב שאינו יכול לתת צו מוחלט ללא דיון שכעת קבוע ל- 11.2.14. ולגבי צו הביניים הורה למדינה להגיב עד ה-21.8.14.

14.8.14 – בקשה לצו ביניים וצו החלטי של העותרת 3 - בבקשתי הצטרפתי לבקשתו של עו"ד בך ולכן לא חזרתי על טיעונים שהעלה, אלא הוספתי טיעונים נוספים בעיקר לנושא הרגישות לקרינה וכן צרפתי ראיות נוספות שייחזקו את טענות מיכאל, למשל, צרפתי מסמך של חברה המתמחה בהתקנת רשתות שכותבת שאין שום בעיה להתקין רשתות קוויות ללא שתיוצר בעיה בטיחותית. זאת בתגובה לטענה המובילה עכשיו בתצהיר המדינה - שרשתות קוויות אינן בטוחות. טענה שקידמו כבר קודם בשטח אולם לא מול בית-המשפט ועתה בעיקבות הצו, לא היתה להם ברירה אלא להודות שהם בעד פריסת רשתות אלחוטיות. לבקשה לחץ כאן.

14.8.14 – החלטה של בית-המשפט – בית-המשפט חזר על החלטתו לעניין הצו ההחלטי. אולם לגבי הבקשה לצו ביניים שיורה למדינה לא להפעיל רשתות Wi-Fi החל מתחילת שנת הלימודים, הורה ביהמ"ש למדינה להגיש בתגובה ביום 21.8.14 תגובה לטענות שהוגשו ב-2 הבקשות לצו הביניים, לבקשות של עו"ד בך ושלי, עו"ד טחובר.  להחלטה לחץ כאן.

21.8.14 – בקשה של המדינה לקבל ארכה למתן תשובה - המדינה הגישה בקשה לארכה להגשת תגובתה לבקשות לצו הביניים עד ליום 26.8.14. הגשתי התנגדות.
27.8.14 – הוגשה תגובת המדינה לבקשה לצו ביניים - התגובה היתה קצרה, מחתה על ה"רפש" של העותרים, לא ענתה על טענות ענייניות וחזרה וטענה שמדיניות משרד החינוך היא מקצועית ולכן יש לדחות את העתירה.  לתגובה לחץ כאן.






אנא תרמו לעתירה זו - עתירה זו מתמשכת למעלה משנתיים, והושקעה בה עבודה רבה של אלפי שעות עבודה והוצאות נוספות של אלפים רבים של שקלים בגין הגשות. העבודה נעשתה על-ידי ללא כל תמורה מתוך רצון לשמור על בריאותם של ילדי ישראל ולהפסיק את ההטעיה של המדינה את הציבור לגבי נזקי הקרינה. אם אתם רואים חשיבות בעתירה זו שנועדה להגן על כל ילדי ישראל, אנא תרמו באתר. אם ברצונכם לשלוח צ'ק, כתבו לי ואמסור לכם כתובת. תודה רבה.

 

.